שכונת מונטיפיורי בת"א הינה שכונה ייחודית מכיוון שהיא מוקפת מארבעת צדדיה בעורקי תחבורה ראשיים.
מצפון – רחוב גבעת התחמושת המקשר בין דרך השלום וקפלן (מרכז עזריאלי)
מדרום – רחוב יצחק שדה
ממערב – רצף הרחובות דרך בגין המסגר
ממזרח – נתיבי איילון
השכונה הוקמה בשנת 1924 בשטחו של פרדס מונטיפיורי שנרכש בשנת 1855 ע"י משה ויהודית מונטיפיורי.
מאז הקמתה לא הצליחה השכונה להתפתח בקצב המואץ של העיר ת"א.
השטחים החקלאיים של המושבה הגרמנית גבלו ובודדו את השכונה לכיוון מרכז ת"א.
גם לגירוש הטמפלרים והפקעת אדמותיהם לאחר מלחמת העולם השניה יש משמעות רבה מבחינת שכונת מונטיפיורי. היתה כאן החמצה גדולה לעתיד השכונה מכיוון שהצבא ומשרדי ממשלה קבלו את שטחי הטמפלרים והשכונה המשיכה להיות מבודדת.
הגורם המשפיע ביותר על עתיד השכונה, עיריית ת"א, עסוק ב"השגת" שטחים שפגה תקופת ההחכרה שלהם למינהל מקרקעי ישראל.
בעלויות הקרקע בשכונת מונטיפיורי מתחלקות כדלקמן:
שטח ציבורי, עירייה וחברות בנות – 42%
שטח פרטי – 33%
שטח פרטי + ציבורי – 2%
אין מידע (אדמות נפקדים) – 23%
כיום בבעלות העיריה והמינהל 65 אחוז משטחי השכונה.
הבעלות על שטחים נרחבים בשכונה יכולה לאפשר לעיריית ת"א שימוש בחלק מהשטח הציבורי כמרכז תחבורתי שינקז אליו את הרכבים המגיעים לעיר. ניתן להקים חניוני ענק שמהם תחבורה ציבורית, כולל הרכבת והרכבת הקלה יפזרו את המגיעים לעיר. ניתן גם לבנות מנהרה עד לים כמסלול לרכבים ולרכבת הקלה.
השכונה החמיצה את הגידול של שנות השלושים בת"א. בין השנים 1928-38 הוכנה ויושמה תוכנית גדס 58 שהתוותה את פיתוח מרכז העיר וצמיחה צפונה, השכונה עדיין עצמאית ואינה נכללת בשטחי ת"א. השכונה החמיצה גם את העלייה החמישית בשנות השלושים שהיתה הגדולה בעליות והוסיפה מאה אלף עולים לתל אביב. בין השנים 1931-35 צמחה ת"א פי שלוש, הצמיחה פסחה על המגורים בשכונה, לעומת זאת התעשיה גדלה. גם היום אין תוכניות גידול לשכונה. בתב"ע העירוני, הגידול הוא רק מסביב לשכונה.
בשנת 1943 סופחה השכונה לת"א. לאחר הקמת המדינה קבלה שטח נוסף מצפון שהיה שיך לשרונה. בשנת 1952 בתוכנית הורביץ שכונת מונטיפיורי מקבלת תב"ע של אזור מלאכה ואחסנה בנוסף למגורים. זאת החלטה שחרצה את גורל השכונה להמשיך להתנוון .
איך ישפיע הפיתוח המואץ של אזור שרונה - המושבה הגרמנית על שכונת מונטיפיורי ?
איך ישפיע פיתוח אזור המשרדים וההי טק סביב השכונה ?
אני מקווה שאכן כמו שחזו כבר לפני 30 שנה תהפוך השכונה לסוהו של ת"א, כדוגמת הסוהו בלונדון ובניו יורק.
לעיריית ת"א יש את היכולת לבצע שינוי מהיר בשכונה. אני מניח כי כמו כל העיריות העבר גם היום תמשיך ההתעלמות מהשכונה.
יתכן כי בעלי הנכסים והקרקעות בשכונה ישקיעו כסף בפיתוח מיזמים עיסקיים חדשים ליד האזור הכי פופלרי היום בת"א - שרונה, המושבה הגרמנית. יש בזה הגיון עסקי ואם זה יקרה יתרחש שינוי בשכונת מונטיפיורי.
תמונות ומידע על השכונה בבלוג של מינימקס מהנדסים
שכונת מונטיפיורי בת"א
http://minimax52.blogspot.co.il/2013/06/blog-post_18.html
מהנדס ראשי במשרד מינימקס מהנדסים העוסק בניהול פרויקטים ותכנון פונקציונלי ואדריכלי של: משרדים ושטחי היי טק, אולמות וקוי ייצור, מעבדות, מחסנים, חדרי מחשב, מוקדי שירות, אולמות תצוגה, מוסכים ומגרשי חניה. המשרד יודע ללוות את לקוחותיו החל משלב הגדרת הצרכים למבנה ועד לסיום כל התהליך בשלב אכלוס השטח החדש.